​

המרדף אחר ציונים טובים, אחר מראה חיצוני ואחרי חיים מושלמים יכול להרוס את הקשר שלנו עם אלוהים

 

בקיץ שעבר עשיתי מבחן אישיות שהצביע על כך שאני פרפקציוניסטית.

לא הופתעתי כי בדרך כלל אני שואפת להשיג את התוצאה המושלמת ביותר. אני נוטה להבחין בליקויים, במגרעות ובפגמים בכל מקום שאני נמצאת ואוהבת לשפר את מה שאפשר.

ברוב תחומי החיים, אני מייד מבחינה במה שלא מושלם. אני אפילו שמה לב למה שלא מושלם בחיים שלי: לפגמים באופי שלי, באינטליגנציה שלי, בהתנהגות שלי, במראה החיצוני שלי ובמצב הבריאותי שלי. הרצון שלי לשפר דברים אומנם יכול להועיל בתחומים רבים בחיים, אבל גיליתי שאם אני מקדישה מאמצים רבים מדי בלהתרכז בעצמי אני עלולה להזיק ולא להועיל.

 

מדוע פרפקציוניזם פוגע בקשר עם אלוהים

כשאני מבחינה במשהו שלדעתי אני יכולה לשפר אצלי, אני כמובן מנסה "לתקן" אותו ללא עזרה מאף אחד. היום אני יודעת שהנטייה הזו בסופו של דבר מסירה את העיניים שלי מאלוהים וגורמת לי להתרכז בי במקום בו.

באיגרת אל העברים פרק י"ב פסוק 2 כתוב שעלינו להביט אל ישוע, שהוא "מְכוֹנֵן הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ". ישוע הוא הדוגמה המושלמת לחיקוי של טוּב וצדק. לפעמים נדמיתי לישוע פחות כי לא הכרתי בכך שאני זקוקה לו כדי לשפר את עצמי.

 

האם אתה פרפקציוניסט?

הנה כמה דוגמאות לניסיונות שלי לשפר את עצמי בלי העזרה וההכוונה של אלוהים. אולי אתם מזהים אצלכם כמה מההרגלים הבאים:

• לפעמים כשחשבתי או הרגשתי שאני "לא מספיק טובה", חיפשתי דרך להשתפר באופן עצמאי ועם זאת להרגיע את חוסר הביטחון שלי.

• לפעמים בחרתי להשקיע כמעט את כל הכוחות הנפשיים שלי בתזונה מושלמת ובפעילות גופנית קפדנית ומופרזת.

• פעמים אחרות התאמצתי מעבר ליכולותיי רק כדי לקבל מאה בכל מקצוע בלימודים.

• ​

השאיפה לחיות חיים בריאים ולקבל ציונים טובים היא לא דבר רע, עם זאת הבנתי שהמאמצים האלה באמת יכולים להסיח את הדעת מהקשר שלי עם אלוהים. תחושת ההישג והסיפוק שאני מקבלת מ"לשפר את עצמי" לא הובילה אותי לשלום אלוהים – היא רק הובילה אותי להתרכז עוד יותר באכילה, בפעילות גופנית ובציונים טובים.

​

הסכנות הנסתרות של פרפקציוניזם

למרבה הצער אם נקדיש את כל המאמצים בלהיות האדם המושלם, סדר העדיפויות שלנו משתבש, ואנחנו נלך ונידמה פחות לישוע.

• בעבר התאמצתי כל כך לציית לחוקים המחמירים שהצבתי לעצמי כדי להבין את הגוף שלי ולדעת איך לטפח אותו, עד שהייתי מותשת לגמרי.

• נהגתי להתרכז בגוף שלי ובתזונה נכונה, דבר שגרם לי להתרחק מאנשים ופגע ביכולת שלי להיות חברה טובה.

• העסקתי את עצמי במחשבות איך לשפר דברים ולא בדברים החשובים באמת.

 

מה ישוע אומר לפרפקציוניסטים

בבשורה על פי יוחנן פרקים י"ד וט"ו ישוע אומר לתלמידיו שהם חייבים לעמוד בו כמו השריגים בגפן. הוא אומר שאף שריג (אנחנו) איננו יכול לעשות פרי בלי לעמוד בגפן (בו). יתרה מזו, הוא אומר שכל שריג שאיננו עושה פרי, האב יסיר אותו. זה לא התפקיד שלנו!

​

ישוע אומר לתלמידיו שבלי לעמוד באלוהים איננו יכולים באמת לחיות חיים משגשגים במשיח או לעשות פרי טוב וטהור כפי שישוע הראה לנו. לכן הוא אומר, "שֶׁכֵּן בִּלְעֲדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר" (יוחנן טו 5). נוכל להיות מוצדקים ולעשות דברים שהם באמת טובים אך ורק אם נעשה את המעשים שעשה המשיח (יד 12), אם עמוד בדברו(טו 7), אם נעמוד באהבתו ושמחתו תהיה בקרבנו (טו 11,9) ואם נשמור את מצוותיו (טו 10).

​

כשאנחנו מנסים להיות אנשים טובים יותר רק בכוחות עצמנו, אנחנו עושים את מה שאלוהים אמור לעשות והניסיונות האלה מתישים אותנו. אנחנו מוצאים את עצמנו מתרכזים בגוף שלנו ובציונים שלנו, ולא בנפש או באופי שלנו או איך עלינו לשרת אחרים. אם אנחנו מתעלמים מכך שאלוהים הוא שפועל ומשנה אותנו והוא שדואג לקיום שלנו, תמלא אותנו תחושת ריקנות ורשימת סדרי העדיפויות שלנו תשתבש.

​

לאחר שהבנתי שאני לא יכולה להפוך לגרסה הטובה יותר של עצמי או להרגיש תחושה של שלמות מתמשכת בלי ישוע, ביקשתי מאלוהים שיעזור לי להידמות לישוע ולשאת את עיניי אליו. כל שהכרתי את ישוע ואת אהבתו טוב יותר ושמרתי את דבריו בליבי, כך מילאה אותי תחושה עמוקה יותר של שלמות, טוב, שלווה וסיפוק. אלוהים שחרר כל כך הרבה לחצים שהפעלתי על עצמי והוא שיפר משמעותית את חיי!